בין לבין

(נובמבר, 2017)

כשהמילים נגמרות ונשארות רק תנועות,

אני מובילה את עצמי בדרכים משתנות.

כשהדרך הופכת שגרה,

אבל לעיתים הקצה מרגיש קרוב,

ולעיתים מעורפל, רחוק מכדי להבין.

בין לבין אני מחפשת משמעות,

שתהיה מספיק חזקה בשבילי להיאחז.

קולאז' החיים,

בין ייאוש לתקווה,

בין הצלחה לכישלון,

בין הפחד והאומץ,

בין בריאות לחולי,

בין עליה לירידה,

מחפשת מישור

מתי עוצרים ומתי ממשיכים?

כמה כוחות דרושים לנו כדי להזיז משהו?

ולפעמים מספיק רק משב רוח קטן כדי לגרום לתזוזה.

האם באמת החיים בתנועה משכיחים מאיתנו את ההתמודדות עם הקושי?

כמה משקל אנו יכולים לשאת?

כמה הכלה?

כמה מקום אפשר לפנות כאשר הנפש עסוקה בשאלות קיומיות יומיומיות?

כמה חזקים הקשרים שלנו? מחזיקים או מתפרקים בטלטלות?

מטוטלת של זמן.

בנובמבר 2017, הייתה לי את הזכות להשתתף ולהציג בפרויקט "בוקר טוב" של עזר מציון.

סדנת אומנות לחולי סרטן. שהנושא היה "מקום".

מיצג כיסא - תאיר ישראלי